bornintheusa59 (![[info]](http://l-stat.livejournal.com/img/userinfo.gif){kind=small} bornintheusa59) wrote,@ 2006-03-20 22:13:00 |
|
מול שערי "אברבנאל" -- הפגנה ראשונה מסוגה במדינה
למי שנאבק בנושאים שלנו, מתמודדים, משפחות ואנשים טובים באמצע, זאת לא דרך קלה. כאילו שבחרנו בה מתוך רצון.
לא קל לשנות התנהגות נלמדת, שרכשנו בשנים של תלות בממסד ובמוסדות. הרי זה מתחיל עם האנשים הסובבים אותנו וממשיך אל גורמים בעלי העוצמה המשפיעים על חיינו.
לפעמים נאלצים לדבר באסרטיביות, אפילו באגרסיביות, בזמן שמעמידים אותנו אל מול הקיר, אל מול יחס, או טיפול, או של מתן שירות, שנועד לפעמים לתפעל אותנו חזרה לתוך מעמד של תפקיד של חולה נפש mental patient role, על מנת למנוע מאיתנו משהו שבאמת חיוני לנו ולחיינו, ועוד לתת לנו תחושה של חריגים או "בעייתיים" מעצם זה שדרשנו את המגיע לכל אזרח.
כן, נראה לי שבונים עלינו שנשאר חלשים, מפוצלים ולא מאוחדים, לא אסרטיביים, ופוחדים שאם נעמוד על זכויותינו – אז ייקחו מאיתנו את המעט שכבר קיבלנו.
בעוד יומיים יום רביעי, ה-22 למרץ 2006 -- תתקיים הפגנה מול שערי בית חולים "אברבנאל" בבת ים.
למי מאיתנו לא היתה חוויה עם המקום הזה. אני שמעתי ממספר אנשים דווקא חוויות טובות. אבל לצערינו, המוסד הזה לרוב קשור בזכרונות של קשירות, מתן מנות גדולות מידי של תרופות על מנת להשתיק, בחוסר תעסוקה רוב שעות היום, בהתנהגות אלימה והמפחידה של האחים בצוות.
הוא נודע גם כמקום שהצוות שלו מצליחה להשתיק דו"ח ממשלתי שלילי מאוד על תפקודו, כך שאפילו לא שר הבריאות עצמו ולא מנכ"ל משרד הבריאות ראו את אותו הדו"ח. ראו לינק למאמר (באנגלית):
http://www.haaretz.com/hasen/objects/pa
בי"ח "אברבנאל" מוזכר בכתבה זו במקרים רבים של אלימות והתנהגות מבזה כלפי חולים מחלקה מסויימת, אשר הושתקו—וכאשר החולים שלמורת מזל הגיעו לאותו מחלקה, פחדו פחד אימים מלהתלונן.
והפחד שלהם היה שפוי מאוד, מפני שלא ידעו האם יחזרו שוב בעתיד לאותה מחקלה ב"אברבנאל" ושמה הצוות שדיווחו עליה, שוב תתעללו בהם.
בקיצור, למי שלא שמע, ל"אברבנאל" יש שם רע.
אנו מדברים כאן על עבירות על זכויות אדם מן המדרגה הראשונה, על עבירות שייתכן ואנשי המקצוע והצוות ידעו עליהן ושתקו, ששרים ומנכ"לי משרדים לא זכו למנוע את השתקת הדוחו"ת הקשות שנועדו לעיניהם.
בעצם, ההפגנה שלנו בעוד יומיים היא מן ההכרח. כי אם נמשיך בפסיביות, נשתף פעולה עם מניפולציות של אלה שאין להם רצון טוב כלפינו, אלא חשיבה באינטרס האישי, אז נמשיך לסבול, ולהתכופף, ולעבור יחס משפיל.
אני רוצה לציין כאן גם את הצד השני-- שרוב אנשי ונשות המקצוע שהיכרתי בתחום בריאות הנפש, אמת ובתמים בעלי רצון טוב ושאיפה כנה לעזור לנו, המתמודדים, להתקדם בחיים. אחרת, הם לא היו נכנסים למקצועות כל כל קשים– הפסיכיאטריה, הסעוד הפסיכיאטרים, העבודה הסוציאלית והפסיכולוגיה הקלינית. אילו רצו, היה אפשר להרוויח הרבה יותר כסף, ולהישחק הרבה פחות, במקצועות אחרים -- כמו עריכת דין למשל, או בתחום העסקים.
ואני אומר שגם ב"אברבנאל" יש אנשי צוות אלטרואיסטים ושרוצים באמת לעזור...אבל גם הם כנראה שותקים לפעמים אל מול זוועות, כשצריך לפתוח פה.
חשוב גם שתדעו, מי שלא יודע, שחלו קיצוצים, שכנראה יזמו אנשי האוצר, בחוק סל השיקום בקהילה. וזוהי הסיבה העיקרית להפגנה.
לפני כחודש, "קואליצית פיקוח הנפש" הפגינה מול בית חולים "איתנים", בהרי ירושלים, שלו מנת חלקו של התעללויות שנחשפו בתקשורת – ותראו עוד לינק: http://www.ynet.co.il/articles/0,73
הפעם סימן ההפגנה הוא מניעת הקיצוף הנ"ל, שהוא בגדר הפרת חובו של החוק (לא שזאת מנעה מהאוצר להפר הבטחות העבר, ובהווה).
אם לא יועברו הסכומים, יחסוך המדינה כמה מיליונים כעת, על חשבון הוצאות גדולות עתידיות על אשפוז, תרופות וכו'. ואלה, על גבם של אותם מתמודדים שבקשתם להיכנס לסל השיקום טרם נענתה, וכרגע הושמטה מידיהם. ותראו לינק אחרון לכתבה:
http://news.walla.co.il/?w=/18/8729
אני מקווה שמי ממכם, שקוראים את הבלוג, יגעיו להפגנה מול שערי בית החולים הנורא הזה, ביום רביעי הקרוב בשעה 15:00 תומרו את דעתכם. אל יישארו פסיביים, ולא עסוקים רק במאבק שלכם – ושל כולנו – בהישרדות היומיומית.
זה כמו צעד נוסף בנסיון אמיתי של "פיקוח נפש". יהיו עוד תחנות בדרך. אבל כמו במאבק הנכים לפני שש-שבע שנים, המאבק מעייף אותנו, ומתישה אותנו, אך בסופו של דבר, אם תבואו לשערי בי"ח אברבנאל בבת-ים, בשעה שלוש אחה"צ ביום רביעי הקרוב, ה-22.3.2006, אתם תתרמו את חלקכם להיסטוריה של המאבק לשמירת ולקידום זכויות המתמודדים עם בעיה נפשית במדינת ישראל.
ותודה שקראתם עד כאן,
אליוט לזרביץ, "מתמודדים למען מתמודדים"
למי שנאבק בנושאים שלנו, מתמודדים, משפחות ואנשים טובים באמצע, זאת לא דרך קלה. כאילו שבחרנו בה מתוך רצון.
לא קל לשנות התנהגות נלמדת, שרכשנו בשנים של תלות בממסד ובמוסדות. הרי זה מתחיל עם האנשים הסובבים אותנו וממשיך אל גורמים בעלי העוצמה המשפיעים על חיינו.
לפעמים נאלצים לדבר באסרטיביות, אפילו באגרסיביות, בזמן שמעמידים אותנו אל מול הקיר, אל מול יחס, או טיפול, או של מתן שירות, שנועד לפעמים לתפעל אותנו חזרה לתוך מעמד של תפקיד של חולה נפש mental patient role, על מנת למנוע מאיתנו משהו שבאמת חיוני לנו ולחיינו, ועוד לתת לנו תחושה של חריגים או "בעייתיים" מעצם זה שדרשנו את המגיע לכל אזרח.
כן, נראה לי שבונים עלינו שנשאר חלשים, מפוצלים ולא מאוחדים, לא אסרטיביים, ופוחדים שאם נעמוד על זכויותינו – אז ייקחו מאיתנו את המעט שכבר קיבלנו.
בעוד יומיים יום רביעי, ה-22 למרץ 2006 -- תתקיים הפגנה מול שערי בית חולים "אברבנאל" בבת ים.
למי מאיתנו לא היתה חוויה עם המקום הזה. אני שמעתי ממספר אנשים דווקא חוויות טובות. אבל לצערינו, המוסד הזה לרוב קשור בזכרונות של קשירות, מתן מנות גדולות מידי של תרופות על מנת להשתיק, בחוסר תעסוקה רוב שעות היום, בהתנהגות אלימה והמפחידה של האחים בצוות.
הוא נודע גם כמקום שהצוות שלו מצליחה להשתיק דו"ח ממשלתי שלילי מאוד על תפקודו, כך שאפילו לא שר הבריאות עצמו ולא מנכ"ל משרד הבריאות ראו את אותו הדו"ח. ראו לינק למאמר (באנגלית):
http://www.haaretz.com/hasen/objects/pa
בי"ח "אברבנאל" מוזכר בכתבה זו במקרים רבים של אלימות והתנהגות מבזה כלפי חולים מחלקה מסויימת, אשר הושתקו—וכאשר החולים שלמורת מזל הגיעו לאותו מחלקה, פחדו פחד אימים מלהתלונן.
והפחד שלהם היה שפוי מאוד, מפני שלא ידעו האם יחזרו שוב בעתיד לאותה מחקלה ב"אברבנאל" ושמה הצוות שדיווחו עליה, שוב תתעללו בהם.
בקיצור, למי שלא שמע, ל"אברבנאל" יש שם רע.
אנו מדברים כאן על עבירות על זכויות אדם מן המדרגה הראשונה, על עבירות שייתכן ואנשי המקצוע והצוות ידעו עליהן ושתקו, ששרים ומנכ"לי משרדים לא זכו למנוע את השתקת הדוחו"ת הקשות שנועדו לעיניהם.
בעצם, ההפגנה שלנו בעוד יומיים היא מן ההכרח. כי אם נמשיך בפסיביות, נשתף פעולה עם מניפולציות של אלה שאין להם רצון טוב כלפינו, אלא חשיבה באינטרס האישי, אז נמשיך לסבול, ולהתכופף, ולעבור יחס משפיל.
אני רוצה לציין כאן גם את הצד השני-- שרוב אנשי ונשות המקצוע שהיכרתי בתחום בריאות הנפש, אמת ובתמים בעלי רצון טוב ושאיפה כנה לעזור לנו, המתמודדים, להתקדם בחיים. אחרת, הם לא היו נכנסים למקצועות כל כל קשים– הפסיכיאטריה, הסעוד הפסיכיאטרים, העבודה הסוציאלית והפסיכולוגיה הקלינית. אילו רצו, היה אפשר להרוויח הרבה יותר כסף, ולהישחק הרבה פחות, במקצועות אחרים -- כמו עריכת דין למשל, או בתחום העסקים.
ואני אומר שגם ב"אברבנאל" יש אנשי צוות אלטרואיסטים ושרוצים באמת לעזור...אבל גם הם כנראה שותקים לפעמים אל מול זוועות, כשצריך לפתוח פה.
חשוב גם שתדעו, מי שלא יודע, שחלו קיצוצים, שכנראה יזמו אנשי האוצר, בחוק סל השיקום בקהילה. וזוהי הסיבה העיקרית להפגנה.
לפני כחודש, "קואליצית פיקוח הנפש" הפגינה מול בית חולים "איתנים", בהרי ירושלים, שלו מנת חלקו של התעללויות שנחשפו בתקשורת – ותראו עוד לינק: http://www.ynet.co.il/articles/0,73
הפעם סימן ההפגנה הוא מניעת הקיצוף הנ"ל, שהוא בגדר הפרת חובו של החוק (לא שזאת מנעה מהאוצר להפר הבטחות העבר, ובהווה).
אם לא יועברו הסכומים, יחסוך המדינה כמה מיליונים כעת, על חשבון הוצאות גדולות עתידיות על אשפוז, תרופות וכו'. ואלה, על גבם של אותם מתמודדים שבקשתם להיכנס לסל השיקום טרם נענתה, וכרגע הושמטה מידיהם. ותראו לינק אחרון לכתבה:
http://news.walla.co.il/?w=/18/8729
אני מקווה שמי ממכם, שקוראים את הבלוג, יגעיו להפגנה מול שערי בית החולים הנורא הזה, ביום רביעי הקרוב בשעה 15:00 תומרו את דעתכם. אל יישארו פסיביים, ולא עסוקים רק במאבק שלכם – ושל כולנו – בהישרדות היומיומית.
זה כמו צעד נוסף בנסיון אמיתי של "פיקוח נפש". יהיו עוד תחנות בדרך. אבל כמו במאבק הנכים לפני שש-שבע שנים, המאבק מעייף אותנו, ומתישה אותנו, אך בסופו של דבר, אם תבואו לשערי בי"ח אברבנאל בבת-ים, בשעה שלוש אחה"צ ביום רביעי הקרוב, ה-22.3.2006, אתם תתרמו את חלקכם להיסטוריה של המאבק לשמירת ולקידום זכויות המתמודדים עם בעיה נפשית במדינת ישראל.
ותודה שקראתם עד כאן,
אליוט לזרביץ, "מתמודדים למען מתמודדים"
